חכמולוגי
בלוג

הנדיב הידוע

 השבוע, בכ'ד חשון תרצ'ה, נפטר הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מכירים את השיר 'לו הייתי רוטשילד'?

השם רוטשילד כבר הפך לשם נרדף לאנשים עשירים מאוד, ובצדק! מדובר במשפחה שהקימה עסקי בנקאות מצליחים בכל רחבי אירופה, ותרמה מכספה הפרטי למטרות רבות וחשובות.

הברון אדמונד ג'יימס, למשל, מכונה 'הנדיב הידוע'. בזכותו מושבות רבות שהוקמו בארץ בתקופת העלייה הראשונה לא התמוטטו כלכלית: כמו זכרון יעקב, ראשון לציון, ראש פינה, יסוד המעלה ופתח תקווה. הוא קנה חצי מיליון דונם של אדמות בארץ ישראל, שעליהן הוקמו שלושים יישובים! הסדרה המקסימה 'ארץ ושמים' שתוכלו למצוא כאן בערוץ מדברת על התקופה.

בתמונה: הברון אדמונד. קרדיט:מוזיאון וארכיון ראשון-לציון אוסף התצלומים, מתוך אתר פיקיויקי

PikiWiki Israel 5742 People of Israel

  אבל היום אנחנו רוצים לספר לכם סיפור דווקא על מאיר אנשל רוטשילד, סבו של אדמונד ג'יימס, מייסד שושלת רוטשילד העשירה.

 בשערי שכונת היהודים בפרנקפורט, לפני כמאתיים שבעים שנה, שיחקה חבורת נערים עניים. לפתע  נעצרה לידם כרכרה הדורה, ומתוכה הציצו נסיך הממלכה הצעיר, והמורה המבוגר שלו. 'אתה רואה, תלמידי?' הצביע המורה 'כאן הגטו (השכונה) של היהודים. באנו לכאן כי אני רוצה שתכיר את כל נתיניך. זרוק לילדים האלה כמה מטבעות, ראה כמה עניים הם!'

 הנסיך לקח חופן מטבעות, והשליך אותם לרחוב. אך לפני שהילדים המאושרים הספיקו לאסוף אותם, אחד הילדים יצא מהחבורה ועצר אותם. 'תודה, אך אנחנו לא קבצנים!' הוא אמר בנחישות 'ולא מתאים שיזרקו לנו כסף סתם ככה!' הוא אסף את המטבעות, והחזיר אותם לנסיך המופתע.

 'אתה מוצא חן בעיני' חייך המורה 'מה שמך?'

 'מאיר אנשל' אמר הילד. 'אולי תלווה אותנו לסיור בגטו היהודי?' הציע המורה, והילד הסכים ועלה למרכבה.

  אחרי סיור ארוך ומעניין, בו הסביר מאיר אנשל לנסיך ולמורה על הקהילה היהודית, הם הודו לו ורצו להיפרד ממנו. 'בשמחה, אך אשמח לקבל עכשיו את שכרי…' אמר מאיר אנשל.

 'חשבתי שאתה לא רוצה לקחת כסף מהנסיך!' התפלא המורה.

  'לא כמתנת חינם, אך כעת זה תמורת עבודה. אני הרי הסתובבתי אתכם כל היום.' הסביר מאיר אנשל 'אודה לכם אם תשלמו לי ביד נדיבה על מאמציי..' ואכן, לילד שולם סכום נאה.

 מאיר אנשל גדל, ומפקיד קטן בבית עסק הפך אט אט לסוחר ובנקאי עשיר! הוא שמר על קשר עם הנסיך, שגדל גם הוא, והיה יועצו הכלכלי וחברו הנאמן. הוא אף שמר על כספי הנסיך כשהוא נאלץ לברוח מנפוליאון שכבש את ארצו, ודאג להחזיר לו כל פרוטה. 'אחדות, יושרה וחריצות' אלה היו העקרונות של משפחת רוטשילד האגדית, אותם הם גם כתבו מתחת לסמל המשפחתי שלהם. כך, עם הרבה סייעתא דשמיא, הם זכו לתרום למדינת ישראל ולעולם כולו מכספם, ולעשות הרבה טוב בעולם! 

בתמונה: מאיר אנשל בבגרותו

Mayer Amschel Rothschild

התגובות שלכם

  • תולעת ספרים
    ב' כסלו תשע"ט
    נפוליאון חיפש את האוצרות של הנסיך ובסוף גילה שהם אצל רוטשילד. אז הוא פשט על ביתו וחיפש את הכסף ואז רוטשילד נתן לו את הכסף שלו ואילו את כספו של הנסיך הוא שמר בנאמנות והחזיר לו עד הפרוטה האחרונה. ובזכות זה הוא הצליח בעסקיו ופרח ונהיה יותר ממה שהיה קודם!!! ואגב. נראה לי שבסוף הוא נפטר לפני שהנסיך הגיע לקבל את הכסף ולכן בנו (או נכדו אני לא זוכר) החזיר לו.
  • נופית
    כ"ב אדר תשפ"ב
    הסיפור היה ממש מעניין ויפה אני ממש אהבתי והתעניינתי
  • מיכל
    כ"ג חשון תשע"ט
    לאילה עורכת תוכן: בלוח שידורים כתוב ביום חמישי במקום כ'ג כתוב כ'ב אשמח אם תתקנו את הטעות!!!
    • אילה - עורכת תוכן
      כ"ג חשון תשע"ט
      תודה שהפנת את תשומת ליבנו לכך. נתקן זאת.
  • איילה המלכה 1
    כ"ג חשון תשע"ט
    יפה
  • ליאל
    כ"ד חשון תשע"ט
    אבקש ברשותך לתקן טעות בכתבה שפרסמת. מאיר אנשל היה סבו של אדמונד רוטשילד לא אביו. אביו נקרא ג'יימס
    • אילה - עורכת תוכן
      כ"ו חשון תשע"ט
      תודה שהפנת את תשומת ליבנו לכך.תיקנו זאת.
  • שוהם
    כ"ה חשון תשע"ט
    הסיפור מרתק בעיני כי זה כמו המשחק שהמצאתי עני הופך לעשיר