הסיפור המקסים שכתבה ושלחה הגולשת רייזי שרמן:

ספרד 24:46

'המבריח בחוץ. אתה מוכן?' שרה- גריינדה עמדה ליד הדלת אוחזת חזק בידיה הקטנות של מרים בת ה-8. אברהם יצא מהחדר כשהשק עליו. 'קדימה, יוצאים' אמרה מרים ופתחה את הדלת. 'אההה' צעקה שרה מבהלה. בפתח עמד דון קרלוס השכן הרע שלהם. ' מה? יוצאים לנופש? כל כך חבל, יהיה לילדה קשה בדרכים. למה שלא תשאירו אותה אצלנו? אשתי תשמח לשמור עליה. נו? מה אומרים? אני נדיב היום.'  אברהם ניסה לשמור על קור רוח ' דון קרלוס היקר, אנחנו מודים לך על ההצעה אבל היא נשארת איתנו!' דון קרלוס לא היה נראה מופתע. 'חבל, עלי היא תבוא גם עם תירצו או לא תרצו השאלה זה עם אחר כך אתם הולכים לכלא האינקוויזיציה או ממשיכים בדרככם לפלשתינה.' אברהם לא חשב הרבה הוא דחף את דון קרלוס לרצפה ויצא במהירות לכיוון הכרכרה עם משפחתו המבוהלת. דון קרלוס קם מיד מהרצפה ושלף את החרב. הוא התקדם אט אט ' את הילדה' הוא לחש והושיט את ידו קדימה . אברהם התחיל להזיע 'דון קרל..' ' את הילדה! ' צעק דון קרלוס ורץ כמטורף על עבר השלושה הוא תפס את מרים הקטנה ואחל לרוץ ארחק. ' מרים'!! זעקה שרה ואז התעלפה ישר לזרועותיו של אברהם.

'ממו??' מרים התעוררה לשקט מוחלט שסבב את הכול. היא הייתה לבד בחדר החשוך והגדול. ' ממו?' היא שוב קראה הפעם ביותר פחד. פתאום הדלת נפתחה. בפתח עמדה אישה מגונדרת וחייכנית. 'את לא ממו?!' שאלה-קבעה מרים. 'נכון' אישרה הגברת. 'איש אחד חטף אותך מהוריך אתמול ומכר לי אותך ואני קניתי רק כי ידעתי שהוא לא יהיה טוב איתך ואני כן. צר לי על הוריך אליזבט. אבל אני מקווה שאוכל להחליף אותם כראוי. ועכשיו לכי להתלבש כבר מאוחר ואת עדיין עם פיג'מה.' לויסה פתחה את החלון ואור גדול נכנס. רק עכשיו יכלה מרים- אליזבט לבחון את חדרה החדש. מיטה גדולה, חדר ארונות עם מלתחה שלמה של בגדים. משחקים יקרים, תא הלבשה. פשוט פאר.

אליזבט נעמדה מול הארון. מתקשה לבחור בגד. בסוף בחרה בשמלה שחורה. ' כמו מי שנחטפה מהוריה.' חשבה בעצב. פתאום הגברת נכנסה לחדר. ' אליזבט? למה את לובשת את שמלת האבל?' אליזבט הסמיקה. ' חשבתי שאולי בגלל מה שקרה אני צריכה ללבוש בגדי אבל.' לויסה צחקקה.' מה פתאום? לדעתי זה אמור להיות יום חג בשבילך שזכית לעזוב את הכופרים בקדושה והגעת לפה. נכון זה לא נעים, אבל מזל זה קרה עכשיו ולא יותר מאוחר שאז היה לך יותר קשה לעזוב. בואי תלבשי את שמלת הבית הלבנה.' לויסה הגישה לאליזבט את השמחה ואליזבט הלכה ללבוש אותו בלב כבד.

'אברהם? אברהם איפה מרים?' גריינדה הרגישה חולשה בכול הגוף. אט אט נזכרה בכל מה שהיה. 'מרים! מרים שלי!' התחילה ליבב.. פתאום אברהם נכנס לתא. 'הו התעוררת! 'שמח. ' אנא! ספר לי מה קרה לאחר שהתעלפתי! ' אברהם הרכין ראש. ' אחרי שהתעלפת הכנסתי אותך לכרכרה ורצתי אחרי החוטף אבל פתאום הוא נעלם ומרחוק ראיתי את חיילי האינקוויזיציה  אז נכנסתי לכרכרה ונסענו מהר לנמל ומשם ישר עלינו לספינה שאותך גוררות שכנות לספינה יהיודיות אף הם וזהו. עבר מאז שעתיים ואנחנו עכשיו בלב ים. ' אברהם סיים וניגב את הדמעות שזלגו לו על ללחייו. 'מרים מרימי שלי' ביכתה בריינדה ללא הרף.

מרים יצא מתא ההלבשה.' איפה הבגדים שלי?' אבל היא לא הייתה צריכה לחכות לתשובה. היא ראתה אותם על הכיסא בצד החדר. היא מהרה והוציאה מהכיס את הסידור שלה. ' לעולם לא אשכח אותך אמא!' הבטיחה. ללא קול. היא נכנסה לתוך חדר הארונות ובין הבגדים הרבים התחילה להתפלל מהר. 'אליזבט? אליזבט איפה את?' אליזבט מיהרה לתחוב את הסידור בין הבגדים ויצא במהירות מהחדר. ' אליזבט? למה התעכבת? בואי, האוכל מוכן.' אליזבט נכנסה למטבח. ' אאהה, דונה, אני נגד לאכול בשר. אני צמחונית. מאז שיצאתי פעם אחת עם אבי לציד אני לא מסוגלת לאכול בשר. מצטערת. ' 'טוב, נחליף לך את התפריט. גרציה, תביאי למפונקת שלנו מנה מפונקת צמחונית.' גרציה הגישה בחיוך לאליזבט את המנה. 'תודה גרציה, ותודה לך דונה על ההבנה.' לויסה הנהנה בראשה ואמרה ' מהיום אני לא דונה, אני ממו. בסדר?' אליזבט הרכינה ראש.

אחרי 8 שנים.

'בטי?' 'כן ממו?!' 'את מוכנה מתוקה? אנטוניו מחכה למטה.' בטי סיימה לארוז. כמה חיכתה לנופש הזה בשוויץ. להחליף כוחות, וגם, חברתה ריינה תבוא לשם. כך כתבה במכתב האחרון. היא כל כך מחכה לפגוש אותה.

'אברהם? התיקים מוכנים?' לפני שבוע גילו אצלה את האסטמה והיא נאלצת לעזוב את ארץ אבותיה אחרי 8 שנים כה מהנות ולנסוע ארחק אל עבר שוויץ. אברהם סגר את החדר והשניים יצאו מהחדר לכיוון הכרכרה.

בטי ירדה מהספינה. בנמל היא מצאה את ריינה. אחרי ההתרגשות הגדולה פנו כולם  אל עבר הבית מלון לחדר מספר 367

אברהם ושרה ירדו מהספינה ועלו לכרכרה שהובילה אותם לבית מלון שם שכנו בחדר 368...

'אברהם, יש לי הרגשה לא טובה. בחדר ליד שוכנת משפחה מספרד. אולי נעזוב את הבית מלון הזה?' ' אבל זה הבית מלון הכי טוב שהיה באזור.' אברהם לא הבין מה הדחף. 'את לא יכולה להסתדר עם זה בכלל?' ' לא אברהם. הגעגועים אוכלים אותי.' אברהם לא היה יכול  להמשיך. ' טוב. מחר על הבוקר עוזבים את המלון.' עכשיו כבר הייתה יותר רגועה.

יום למחרת....

'בטי תוכלי לרדת לקנות כמה דברי מתיקה?'  'בסדר ממו.'

בטי ירדה ללמטה ונכנסה לסמטה צדדית. שם הוציאה את הסידור המתפורר והחלה להתפלל.

' אברהם? אולי נצא לטייל קצת בשוק למטה? יכול להיות מעניין'  'בשמחה בריינדה' אברהם סיים את התפילה, חלץ את התפילין ויצא עם בריינדה לעבר השוק. באחד הסמטאות נתקלה שרה בבחורה שעמדה והכפתור של הבחורה נתפס בבגדה של שרה וששרה התחילה ללכת שרוולה של הנערה נקרע. ' אוי אני לא מאמינה! אני כל כך מצטערת!  שרה לא שמה לב שהיא מדברת בעברית עם בחורה נוכרייה אך למרבה הפלא הבחורה ענתה לה גם בעברית ושתיהם נבהלו ואמרו ביחד 'את יהודייה??' שרה התחילה ראשונה 'כן, אני יהודייה, מארץ ישראל. ומי את?' בטי הרכינה ראש. ' אני, אני נחטפתי בהיותי קטנה, בת 8 בערך מהורי, ונמכרתי לגברת בשם דונה לויסה. גדלתי אצלה כמו בת, כמעת ושכחתי מאיפה באתי אבל בזכות שלא וויתרתי על תפילה כל בוקר אני זוכרת שאני יהודייה. ' שרה הייתה חיוורת. ' אפשר לראות את הסידור?' 'בבקשה גברתי' מרים פתחה את הסידור ובדף השער היה כתוב:

לה' הארץ ומלואה      שייך למרים בת  אברהם ושרה ספרד קורדובה

'זה המזכרת האחרונה שלי מהורי.' אברהם ושרה אחלו ליבב. ' מה קרה? אתם לא חשים בטוב?' בטי נבהלה ואז נפלה עליה מרים בחיבוק אז 'מרים! מרים שלי' 'ממו? לא עזבת אותי??'

לא מרים יקירתי תמיד התגעגענו אליך וחיכינו לפגוש אותך שוב!!! אנחנו כל כך מצטערים!'

'יפה אליזבט כמה זמן ?' פתאום בטי נכנסה לחדר 'או בטי! חזרת ו.. מי... זאת?' 'מי זאת?' צעקה

בטי. ' את עבדת עלי כל החיים שלי! מי שחטף אותי היה שליח שלך בגלל שלא היה לך ילדים. את מכירה טוב מאוד את שני אלה שעומדים מאחורי! אלה הורי! לא אלה כופרי הקודש אלה את, וכל הנצרות כולה. אני עוזבת עכשיו עם הורי ושלא תנסי למנוע ממני את זה מובן?'

אחרי חודש בבית על ההרים בהרי יהודה. בחצר יש 3 דמויות. אבא, אמא ובת אהובה ששבה הביתה.

                                        סוף. 

התגובות שלכם

תגובה חדשה

• סיפור מהממם

  ט' כסלו תשפ"א

  מושלם

• נעמי סיקוראל

  ד' שבט תשפ"א

  סיפור מהמם!

• מאיר אברהם כהן

  י"ב תשרי תשפ"א

  לפי מה שאני יודע דון קרלוס היה אנוס - יהודי בסתר בימי האינקוויזיציה בספרד.

• וואו

  י"ג תשרי תשפ"א

  וואו איזה סיפור מרגש ממש יפה

• שירה

  י"ג תשרי תשפ"א

  ראשונה מפחיד

• ??????

  י"ג תשרי תשפ"א

  וווואווו, סיפור מפחיד

  • יהודית

    ט"ו טבת תשפ"א

    הוא ממש ממש לא מפחיד!!!!!!!!!!!!!

• נועה אוחנונה

  י"ד תשרי תשפ"א

  מהמם כל הכבוד

• רייזי שרמן

  י"ז תשרי תשפ"א

  דון קרלוס הוא סתם שם של משהו ספרדי. ותודה על כל התגובות

• לאהלה

  י"ט חשון תשפ"א

  יווו סיפור תותח

• ??????

  כ"ג תשרי תשפ"א

  ווואאאווו, סיפור מדהים...

• תמר

  כ"ד תשרי תשפ"א

  ואווו סיפור מאלף

• תמר

  י"ט טבת תשפ"א

  מדהים!!