'עורף לוחם' / חיים ברנסון

גורל המערכה ופרטיה תלויים בידיים שלנו. לא רק, אבל גם.

אנחנו יכולים לעשות.

הגמרא מלמדת אותנו שבמלחמות ישראל - המצב הרוחני והמציאות הפיזית קשורים הדוק זה בזה. ידיו של משה לא עושות מלחמה, אך כשבני ישראל שיעבדו את לבם לאביהם שבשמים, ידם היתה על העליונה. לולא לימוד התורה של דוד, יואב לא היה מצליח במלחמה, ולולא יואב נלחם, לא יכל דוד ללמוד (אגב, המלחמה הזו מוכיחה את נחיצות לימוד התורה ואת חשיבות הגיוס לצה'ל. אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואי אפשר בלי אחד מהם).

ההרוג הראשון נהרג בי'ז בתמוז, בתחילת ימי בין המצרים.

ימי בין המצרים הם ימים של דין. בדין -  תלויים בזכויות.

אם מגיע, מקבלים. אם מגיע משהו אחר, מקבלים אותו.

מכיוון שכך, הזכויות שנוסיף למאזן הלאומי חשובות מאוד:

לימוד תורה, מצוות והימנעות מעבירות. 

כמובן שהעובדה שאלו ימי דין אינה אומרת שיש רק דין

ואין חסד ה' עלינו.

למדתי מרבנים שבעֵת דין, יש להמנע מלקטרג על יהודים.

יש להתייחס ולהזכיר את הטוב שלהם. לדיבור שלנו יש השפעה.

טוב להזכיר את הרע של אויבינו, לעורר עליהם דין.

נקווה שנצא מהמלחמה הזו טובים יותר מאיך שהיינו כשהוכנסנו

אליה. שהעם יצא ממנה גדול יותר.

חיילינו נלחמים כעת בשבילנו, ואנו נרתמים למענם, למען כבוד שם ה'.

אמרה לי פעם אחותי צמד פסוקים שמלווה אותי מאז: 

'אל תאמר נער אנכי'. 'לך בכחך זה והושעת את ישראל'.

ה' יעזרנו אמן.

לסיום, גם בשעת צער יש לראות את הטוב. המלחמה הזו הי מלחמה של צבא עם ישראל שנכנס בגבורה לתוך שטח אויב כדי להגן על בניו.

יש יסורים, אך אנחנו בגאולה. טוב להודות לה'. כמו כן, גם השטחים הפתוחים שספגו מעל אלף טילים שכוונו לעבר יהודים מהווים מקור להודאה לה', ואולי גם מבחינת החטיפה שקדמה לה - שמא החטיפה והשלכותיה גולגלו מהשמים לקראת המלחמה (להרבות זכויות ואחדות או לדבר אחר)? אולי.

בין אם כן ובין אם לא - 'נודה לך ה' אלוקינו' ו'חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו'. כי אנחנו עובדים אצל אלוקים.