אסף מטייל בהסטוריה - מאת אהוד גרשוני

באמצע הדרך לבית הספר פתאום ראה אסף שלט שעליו היה כתוב:ברוכים הבאים לשילׂה. 'מוזר מאוד...' חשב אסף לעצמו. '...הרי רק לפני רגע הייתי בירושלים ואיך פתאום הגעתי לשילׂה?' אסף החליט מיד לברר את העניין. הוא התחיל ללכת ופתאום ראה מחזה מדהים:מאות אלפי אנשים עולים לבית המקדש עם ביכורים וכל מיני מתנות.

אסף התקדם והתייחס רק לאישה אחת שישבה והתפללה בכל נמוך ושקט. פתאום נכנס איש לבוש בבגדי כהונה ואומר לאישה:'...עד מתי תשתכרין? הסירי יינך מעליך!' (שמואל א' פסוק י'ד). ופתאום שמע אסף את האישה עונה:'לא אדוני הכהן. אני לא שיכורה. אני מתפללת כאן בשקט מכיוון שאין לי ילדים.' (וחשוב לציין שבזמן המקדש התפילה הייתה נאמרת בקול). 'אל תדאגי...' ענה לה אלי הכהן. 'מי ייתן ותזכי ללדת בן שיעבוד איתי במשכן.' 'אמן!' אמרה האישה והלכה לה. 'וואו! מסכנה האישה הזו,אין ילדים ואלי הכוהן חושב שהיא שיכורה.'

פתאום הרגיש עכשיו שמשהו באוויר משתנה והנה:אסף מוצא את עצמו בדרך לבית הספר. 'מפתיע מאוד!' הוא חשב.

בבית הספר נתנה המורה עבודה על כל תחילת הסיפור של שמואל הנביא. ואסף, כשכולם בהפסקה יצאו לשחק הוא נשאר לבד בכיתה והחל לכתוב את העבודה.(היה לו הרבה יותר כל כי הוא היה באותו מקום שבו התרחש האירוע בעצמו). בשיעור הבא הגיש אסף למורה את העבודה את העבודה. המורה התפלאה מאוד שתלמיד שדוחה כל הזמן עבודות מגיש עבודה ארוכה תוך שיעור אחד. 'כל הכבוד!' אמרה המורה לאסף. 'המורה,זה היה לי די כל כי כשקרה כל הסיפור הזה נסעתי בזמן פתא...' 'מה? מה? מה? מה?' שאלה המורה. 'שום דבר.' ענה אסף וחזר למקומו.

אהבתם? רוצים לכתוב הערות? כתבו כאן בתגובות...

יש לכם סיפורים משלכם? כתבו לkids@meirkids.co.il

התגובות שלכם

באופן זמני (עד אחר החג) לא ניתן להוסיף תגובות

• אליהו

  ט' אב תשע"ד

  זה יפה מאוד

• אוריה נתיב

  ד' תשרי תשע"ה

  יפה מאוד!!!!!