/מאת תפארת נקי
12 שנה לגירוש גוש קטיף.
היה לי בית
על שפת הים
והרוח שנשבה היתה האמונה
היה לי בית
עם חצר ופרחים
וריחם הקסום היה של הצמיחה
היה לי בית
וקהילה אוהבת
קהילה קדושה ומחבקת
היה לי בית
הוא כבר איננו
הרוח הפסיקה לנשוב והפרחים נגדעו
חולות הים עזובים
והגלים שותקים,
מחכים שאשוב
אני כבר לא שם
לא מצמיח את אדמותיי
אך אלוקים תמיד שם
מוחה את דמעותיי
אני כבר לא שם
לא פוסע על אדמותיי
אך אלוקים תמיד שם
מוחה את דמעותיי.
התגובות שלכם
נועה פירסט
ח' תשרי תשע"טחסוי
י"א תשרי תשע"טתפארת נקי
ט"ו תשרי תשע"טנחמיה הולץ
כ"ג תשרי תשע"טנטע
כ"ו תשרי תש"פשירה רביאב
ג' אדר תשפ"התפארת נקי
ט"ו תשרי תשע"טיסכהההה ואווו
י"ז תשרי תשע"טאלישבע נקי
ט"ז תשרי תשע"טשירה
י"ב כסלו תשע"טאוריה
ד' תשרי תשע"טיעלה חיון
ה' תשרי תשע"טשיראל
כ"ג כסלו תשע"טרננה שחור
י"ח אדר ב תשע"טחיה
כ"ב חשון תשפ"דנועה לוגסי
כ"ב חשון תשפ"דמעיין מויאל
י"ח תשרי תשע"טתפארת נקי
כ"ד תשרי תשע"טנגה
י"ז אב תשע"ט